צילום: דבורה פלדש
בשיטת דמיון מודרך ו-NLP המטופל בוחר בתחילת הטיפול במטרה חיובית שהיה רוצה להשיג (כמו התמודדות עם חרדה, חיזוק הביטחון העצמי, הגעה למשקל מתאים, קידום בעבודה, התמודדות עם התמכרות וכו'). לאחר מכן, מתחיל רצף קצר של כ-12-15 פגישות, שבהן העבודה נעשית בקליניקה בטכניקות של הרפיה ודמיון מודרך, שמגייסות את התת-מודע להשגת המטרה. השיטה מאפשרת להשיג שינוי עמוק ואפקטיבי בזמן קצר יחסית על ידי תובנות המושגות במהלך הטיפול וחיזוק והעצמת הכוחות הפנימיים וריפוי של חוויות וזכרונות כואבים.
ראשי התיבות NLP מתייחסים לשלושה נדבכים בטיפול:
N – neuro (עצבי). החלק הזה מגדיר את האופן שבו האדם קולט את הגירויים החיצוניים בעזרת החושים שלו, מעבד אותם במוח והופך אותם לחוויות.
L – linguistic (לשוני). זהו האופן שבו האדם בוחר לנסח את החוויות שלו, ומספר עליהן לעצמו ולאחרים. המנחה מתחקה אחר הדגם הלשוני של המונחה, בחירת המילים שלו, ההקשרים ותהליכי החשיבה. נדבך זה מבוסס, בין השאר, על המודל הלשוני שפיתח הבלשן נועם חומסקי.
P – programming (תכנות/ ניתוב). על סמך הבנת שני הנדבכים הקודמים – האופן שבו האדם קולט ומעבד גירויים, והדגם הלשוני שבו הוא מתבטא וחושב – נבנית תוכנית טיפולית, שמאפשרת למונחה להגשים את היעדים שקבע לעצמו.
מפתחי שיטת NLP
הבלשן ג'ון גרינדר והפסיכותרפיסט והמתמטיקאי ריצ'ארד בנדלר ביקשו בשנות ה-70 להבין מה הופך מטפלים מסוימים בשיטות שונות לטובים מאחרים. הם בחרו שורה של מטפלים מצטיינים, ערכו עליהם תצפיות וניסו לנסח שיטה כוללת.
השניים עקבו אחר ארבעה מטפלים:
ד"ר פריץ פרלס – הוגה ומייסד תורת הגשטאלט.
ד"ר גרגורי בייטסון – סוציולוג, אנתרופולוג וביולוג.
ד"ר וירג'יניה סטיר – פסיכיאטרית ועובדת סוציאלית, שעסקה בהצלחה מרובה בטיפול משפחתי.
ד"ר מילטון אריקסון – פסיכיאטר ופסיכולוג, שפיתח את גישת ההיפנותרפיה וביסס את שיטת הטיפול בעלת מספר מפגשים מועט.
השניים פיתחו מודל המבוסס על הצלחות, ובנו מערכת של כלים מעשיים ליצירת שינוי בזמן קצר. שיטה זו מאפשרת לפתח יכולת להקשיב לעצמנו ממקום חדש.
דמיון מודרך
הדמיון הוא חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו, ויש לו השפעה עצומה על הבחירות וההתנהגות שלנו. בקליניקהאנו רותמים את כוחו של הדמיון, תוך כדי הרפיה, כדי ליצור מציאות חדשה, ולהשיג את המטרות שהצבנו לעצמנו.
דבורה פלדש 